אחריות רפואית /

פסיקת בית משפט הקסציה של דובאי בדבר אחריות הרופא בברית מילה

מבוא ב־10 באפריל 2004 נתן בית משפט הקסציה של דובאי פסק דין משמעותי בערעורים שמספרם 2003/106 ו־2003/108, ששניהם הוגשו...

חזרה למאמרים

מאמר משפטי · אחריות רפואית · 5 דקות קריאה · 29 ביוני 2026

מבוא

ב־10 באפריל 2004 נתן בית משפט הקסציה של דובאי פסק דין משמעותי בערעורים שמספרם 2003/106 ו־2003/108, ששניהם הוגשו בתוך התקופה הקבועה בחוק ועמדו בכל הדרישות הפורמליות.

עובדות המקרה עוסקות בתביעה שהגיש הורה נגד מרפאה רפואית ונגד רופא בגין ברית מילה שבוצעה בילדו. האב, שהגיש את התביעה, דרש פיצוי בסך שלושה מיליון דירהם בגין הנזקים הגופניים, המוסריים, הנפשיים והרגשיים שנגרמו לילדו ולמשפחתו כתוצאה מהליך זה.

מפירוט העובדות עולה כי ההורים הבחינו שהילד נמצא במצב חריג בעת מתן שתן וחווה קשיים במתן שתן לאחר ברית המילה.

התביעה

לאחר הגשת התביעה והצגת הטיעונים, פנה בית המשפט לבחון את העובדות והראיות שהוצגו. מהמידע הראשוני שעלה מתיק בית המשפט עולה כי האב הגיש ראיות ותעודות רפואיות המאשרות שהילד סבל מבעיות בעקבות ברית המילה.

על בית המשפט הוטל לקבוע את היקף אחריותם של הרופא ושל המרפאה הרפואית למה שאירע לילד. היה צורך לקבוע אם הנזק שנגרם לילד נבע מטעות רפואית אם לאו.

פסק הדין שנתן בית המשפט משקף את חשיבות האחריות של רופאים ומוסדות רפואיים כלפי מטופלים. החלטות רפואיות והליכים כירורגיים כרוכים בסיכונים העלולים להשפיע על חיי אדם, ולכן יש לבצעם בדיוק ובמקצועיות.

הבעיה הבריאותית של הילד

התובע טען כי יומיים לאחר ברית המילה נאלץ להביא את הילד למרפאת התאונות בבית החולים אל־וצל, שם נבדק. הדוח הרפואי אישר בעיות בריאותיות הקשורות לברית המילה שפגעו בילד.

עונשים פליליים

בנוסף, מחלקת הבריאות והשירותים הרפואיים קיבלה החלטה להעניש את הרופא הנוגע בדבר ואת המרפאה הרפואית בגין הטעות הרפואית שהובילה לפגיעה בילד. הרופא הועמד לדין פלילי, ובית המשפט הרשיע אותו והטיל עליו קנס.

האב דרש בתחילה פיצוי כספי בסך שלושה מיליון דירהם, אך בית המשפט פסק כי יש לפסוק לו מאה וחמישים אלף דירהם בלבד.

ערעורים ובקשות

בעקבות פסק הדין ערער התובע על ההחלטה, אך בית המשפט לערעורים אישר את פסק הדין הקודם. התובע הגיש אז בקשה לבית משפט הקסציה על בסיס נימוקים מסוימים.

בניסיון לעמוד על זכויותיו ולקבל פיצוי הוגן, ערער התובע לבית משפט הקסציה, ושם טען בכתב טענותיו כי פסק הדין שעליו מערערים פגום ביישום הדין ובקשר הסיבתי. הוא ציין כי הקשר שלו היה ישירות עם הרופא המשיב, ללא כל מעורבות של המרפאה הרפואית, ובכך שלל כל יחסי כפיפות.

מאחר שהדין מחייב את הכפוף לשלם לממונה את הפיצוי שנפסק אם מתקיימים תנאים מסוימים, ובהם קיומם של יחסי כפיפות וגרימת נזקים על ידי הממונה עקב מילוי תפקידו, מן העובדות עולה בבירור כי בית המשפט ראה בתנאים אלה כמתקיימים במקרה שלפניו.

פסק הדין הסופי

יש לציין כי השאלה אם מתקיים יסוד הכפיפות אם לאו נחשבת לשאלה עובדתית שבית המשפט מעריך על בסיס הראיות והעובדות שהוצגו.

בהסבר מפורט יותר של הערעור, טען המערער כי פסק הדין שעליו מערערים שגה ביישום הדין ובנימוקיו. המערער ציין כי המשיב הראשון לא נענה לבקשת הרופא המשיב השני להביא את הילד למעקב, להחלפת תחבושות ולניקוי.

המערער טען עוד כי לאחר ברית המילה בוצע הליך כירורגי שלא צלח, דבר המעיד על קיומם של סיבוכים כירורגיים שאינם קשורים למרפאה הרפואית ולרופא המשיבים השניים.

המערער טען כי הפיצוי שנפסק מופרז, שכן עלות ההליך הכירורגי בבתי החולים היקרים ביותר לא עלתה על 22,000 דירהם. המערער הדגיש את היעדר הבסיס לנזקים הנפשיים והמוסריים שנכללו בפיצוי.

בהמשך התייחסותו לערעור, טען המערער כי לפסק הדין בהליך הפלילי יש תוקף מוחלט לא רק כלפי הצדדים אלא גם כלפי כולי עלמא. הוא הדגיש כי פסק דין זה מחייב את הכול בשל הערובות המרובות שקבע המחוקק בהליכים פליליים, שמטרתן לחשוף את האמת, בהתחשב בזיקה לחיים, לחירות ולאינטרסים העליונים של החברה.

המערער הבהיר עוד כי פסק הדין שעליו מערערים הסתמך על מידע וראיות מן ההליך הפלילי שבו המערער לא היה צד, וטען כי הדבר מהווה טעות משפטית המצדיקה את ביטול פסק הדין.

בתיאור מפורט יותר של הטענות שהוצגו בפני בית משפט הקסציה, טען המערער כי פסק הדין בהליך הפלילי מחייב את הכול בשל הערובות המרובות שקבע המחוקק בהליכים פליליים, שמטרתן לחשוף את האמת, במיוחד מאחר שהן נוגעות לחיים, לחירויות ולאינטרסים העליונים של החברה.

המערער טען כי מה שקבע פסק הדין הפלילי בדבר טעותו של הרופא המשיב השני מחייב בהליך התלוי ועומד, אף שהמרפאה הרפואית לא הייתה צד להליך הפלילי.

המערער ציין כי בית המשפט אינו חייב להיענות לבקשת מי מהצדדים להעביר את התיק לחקירה או למנות מומחה, כל עוד הוא מוצא בתיקי ההליך ראיות מספיקות לגיבוש הכרעתו. הוא הסביר כי רופאים או מנתחים חייבים למלא את תפקידם במיומנות, בכישרון ובמידה רבה של זהירות ותשומת לב.

בית המשפט ציין בנימוקיו כי הילד, שעבר ברית מילה, נהג להטיל שתן כרגיל לפני ההליך, כפי שמעיד קיומו של פתח השופכה המקורי. בית המשפט ציין כי ברית המילה בוצעה ללא נקיטת אמצעי הזהירות הדרושים, דבר שהוביל לפגיעה בפתח השופכה המקורי.

כתוצאה מכך, הסתמך בית המשפט על הדוח של הרפואה המשפטית, שאישר כי ההליכים הרפואיים שבוצעו בילד השפיעו לרעה על בריאותו. לפיכך הורה בית המשפט למרפאה הרפואית ולרופא לשלם פיצוי למערער.

חוות דעת מומחים

אחמד צאבר – ראש מחלקת הליטיגציה: אחמד צאבר, ראש מחלקת הליטיגציה, הדגיש את חשיבותו של פסק דין זה ואת תפקידו בקביעת אחריותם של רופאים בהליכי ברית מילה. לדבריו, “פסק דין זה מדגיש את אחריותם של רופאים ומוסדות רפואיים במתן שירותי בריאות בדיוק ובמקצועיות. עלינו להיות זהירים וערניים כדי להבטיח את בטיחות המטופלים.”

נדא אלמאוי – ראש מחלקת הייעוץ: נדא אלמאוי, ראש מחלקת הייעוץ, הביעה את הסכמתה להחלטה שנתן בית משפט הקסציה. לדבריה, “פסק דין זה משקף את מחויבותו של בית המשפט להגנה על זכויות האזרחים ולהשגת צדק. עלינו לנקוט גישה רב־ממדית כדי להבטיח מתן שירותי בריאות איכותיים למטופלים ולמנוע אירועים רפואיים בלתי רצויים.”

לסיכום

עם זאת, יש לציין כי החלטות שיפוטיות משקפות את המצב המשפטי ואת הראיות שהוצגו בפני בית המשפט. אחריותם של רופאים ומוסדות רפואיים במתן שירותי בריאות למטופלים נותרת סוגיה רגישה וחשובה שיש לטפל בה בזהירות ובמקצועיות.

לסיכום, פסק דין זה מדגיש את חשיבות התפקיד שממלאים בתי המשפט בהבטחת הצדק ובהגנה על זכויות האזרחים, וכן מחזק את אחריותם של רופאים ומוסדות רפואיים כלפי מטופלים.