מאמר משפטי · תאגידים ודיני עבודה · 3 דקות קריאה · 29 ביוני 2026
ביטול פסק הדין בערעור ואישור סמכותו של בית הדין לעבודה תוך החלת הדין האזרחי בהיעדר היתר עבודה
בית משפט הקסציה פוסק כי לבית הדין לעבודה סמכות על אף היעדר היתר עבודה | החלת הדין האזרחי על זכויות עבודה 2025
ב־25 ביוני 2025 ביטל בית משפט הקסציה באבו דאבי (המחלקה לענייני עבודה) פסק דין בערעור שקבע כי לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בתביעה לזכויות עבודה. בית משפט הקסציה מצא כי “התקיימו יחסי עבודה בפועל בין הצדדים, אף שלעובד לא היה היתר עבודה ממשרד משאבי האנוש והאמרטיזציה.”
בית המשפט אישר כי סמכותו של בית הדין לעבודה נותרת קיימת ומקיפה. עם זאת, הדין החל במקרים כאלה הוא הדין האזרחי ולא צו-חוק פדרלי מס׳ 33 משנת 2021 בדבר הסדרת יחסי העבודה.
הערעור תקף את פסק הדין בטענה של יישום שגוי של החוק והנמקה פגומה. פסק הדין הקודם בערעור התעלם מראיות משכנעות ליחסי העבודה — לרבות “דוחות שכר חתומים, הודעת דוא״ל על סיום השירות, מסמכי תשלום מענק סיום השירות, התכתבויות בוואטסאפ וחומרים נוספים” — וראה בהיעדר היתר העבודה שלילה מוחלטת של מעמד העובד מן התובע.
בית משפט הקסציה הדגיש כי החלטה נשיאותית מס׳ 18 משנת 2025 מקנה לבית הדין לעבודה סמכות עניינית רחבה, החולשת על כל סכסוכי העבודה שהוגשו על ידי עובדים או נגדם, בין שהמוסד רשום במשרד ובין שלא. הדבר מבטיח טיפול אחיד בסכסוכי עבודה ומקל על גישת העובדים לערכאות בערוצים יעילים.
עם זאת, בית המשפט הדגיש כי אי־השגת היתר עבודה — כנדרש בסעיף 6 לצו-חוק 33/2021 — מביאה לכך שהעובד אינו נהנה מההגנות ומהערובות של דיני העבודה שנועדו במיוחד לעובדים.
לפיכך, אף שלבית הדין לעבודה יש סמכות לדון בסכסוכים כאלה, עליו להחיל את הוראות הדין האזרחי ולא את דיני העבודה, והתובע נושא באגרות ההגשה של בית המשפט האזרחי.
בניתוחו, הדגיש בית המשפט את האיזון המדויק שקבעה חקיקת איחוד האמירויות: הגנה על גישת העובדים לערכאות שיפוטיות מתמחות ויעילות גם בנסיבות שאינן מוסדרות, ובד בבד שמירה על הסדר הציבורי על ידי אי־תגמול הפרות של הליכי היתרי העבודה ומניעת גישתם של המפרים להגנות החריגות המוקנות לעובדים המוסדרים.
בית המשפט הבהיר כי הוכחת יחסי עבודה אינה תלויה בהיתרים מנהליים בלבד, אלא ניתן לבססה בכל דרכי ההוכחה לפי סעיף 2/8 לחוק העבודה. המסמכים שהוגשו הוכיחו די הצורך יחסי עבודה שהתגבשו במלואם, ובכך חייבו את בית הדין לעבודה להכריע לפי הדין האזרחי.
פסק דין זה מחזק את המגמה השיפוטית העכשווית באיחוד האמירויות, המבחינה בין שאלות סמכות (הנותרות בידי בתי הדין לעבודה) לבין הדין החל (הנקבע לפי עמידה בדרישות הצורניות של דיני העבודה).
בסופו של דבר ביטל בית המשפט את פסק הדין שעליו הוגש הערעור במלואו, אישר את סמכותו של בית הדין לעבודה והחזיר את התיק לבית המשפט לערעורים להכרעה לגופו על פי עקרונות הדין האזרחי, לאחר תשלום אגרות בית המשפט האזרחי שנקבעו.
פסיקה זו מהווה תרומה חשובה לדיני העבודה ולפסיקה האמירתיים, בקובעה כי סמכותו של בית הדין לעבודה חולשת על כל יחסי העבודה בפועל, תוך הבחנה מדויקת ביישום המהותי, ובאיזון בין ההגנה על העובד לבין השמירה על הסדר הציבורי.
מילות מפתח עיקריות למאמר
- בית משפט הקסציה באבו דאבי
- בית הדין לעבודה
- סמכות בית הדין לעבודה
- היתר עבודה
- חוק העבודה של איחוד האמירויות
- הדין האזרחי
- זכויות עבודה
- יחסי עבודה בפועל
- פסק דין של בית משפט הקסציה
- צו-חוק 33 משנת 2021
- היעדר היתר עבודה
- סכסוך עבודה
- החלטה נשיאותית 18/2025
מילות מפתח כלליות לקידום אתרים
- עורך דין באיחוד האמירויות
- עורך דין בדובאי
- יועץ משפטי
- סכסוכי עבודה
- הטבות סיום שירות
