מאמר משפטי · פלילי וסייבר · 4 דקות קריאה · 29 ביוני 2026
מבוא
חופש הביטוי הוא אחת מזכויות האדם היסודיות ומשמש אבן הפינה שעליה נבנות חברות חופשיות ומתקדמות. הוא מבטיח לכל אדם את הזכות להביע בחופשיות את דעותיו ואת מחשבותיו, וממלא תפקיד מרכזי בעיצוב נקודות מבט מגוונות ומועילות בתוך הקהילה. במאמר זה נעמיק בחשיבותו של חופש הביטוי כזכות אדם חיונית ובאופן שבו הוא מוגן בחוקי היסוד של איחוד האמירויות הערביות.
חופש הביטוי: זכות אדם יסודית
חופש הביטוי הוא זכות אדם בסיסית, כפי שמאשר סעיף 19 להכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, שאומצה ב־10 בדצמבר 1948. לכל אדם הזכות לחופש הדעה והביטוי, הכוללת את החופש להחזיק בדעות ללא התערבות ולבקש, לקבל ולמסור מידע ורעיונות בכל אמצעי תקשורת וללא תלות בגבולות גאוגרפיים.
הגנה על חופש העיתונות: חוקי היסוד באיחוד האמירויות
באיחוד האמירויות, זכויות האדם החוקתיות והמשפטיות מבטיחות את חופש הביטוי ואת זכותה של העיתונות לפרסם חדשות. זכות זו, המובטחת הן בחוקה והן בחוק, מעוגנת בסעיף 30 לחוקת איחוד האמירויות, הקובע: "חופש הדעה והביטוי שלה בדיבור, בכתב ובאמצעי ביטוי אחרים מובטח במסגרת גבולות החוק." חופש הביטוי וזכותה של העיתונות לפרסם חדשות הם זכות המובטחת בחוקה ובחוק, ובלבד שלא ייעשה בזכות זו שימוש לרעה מעבר לגבולות שקבע החוק לשם הגנה על זכויות הזולת.
אחריות העיתונאים: איזון בין חירות לבין חובות משפטיות
אף שהעיתונאים נהנים מהזכות לחופש ביטוי ולהפצת חדשות, הם כפופים גם לאחריות משפטית ואתית מוגדרת. הדבר מודגש בסעיפים 80 ו־84 לחוק הפדרלי מס׳ 15 משנת 1980 בדבר פרסומים, האוסרים פרסום חדשות כוזבות, בדויות או מיוחסות שלא כדין. החוק אוסר גם כל השמצה או הוצאת דיבה נגד עובדי ציבור, נגד בעלי תפקיד ייצוגי ציבורי או נגד העוסקים בשירות הציבור. סעיף 79 לאותו חוק מגן על פרטיותו של אדם ואוסר פרסום חדשות, תמונות או הערות הנוגעים לחייו הפרטיים או המשפחתיים, גם אם הם נכונים, אם פרסום כזה עלול לפגוע באותו אדם.
יתרה מזאת, סעיף 372 לחוק העונשין מעניש כל מי שמייחס לאחר בפומבי, לרבות באמצעות פרסום בעיתונים, עניין החושף אותו לעונש או לבוז. סעיף 373 מעניש כל מי שמשמיץ בפומבי אדם אחר באופן הפוגע בכבודו או בשמו הטוב, גם בלא שייחס לו אירוע מסוים. משמעות הדבר היא שחירותו של העיתונאי וזכותו לפרסם חדשות והערות כפופות לעקרונות ולכללים משפטיים שהתחייבו מן הצורך לכבד את זכויות הזולת. הדבר כולל הימנעות מייחוס אירועים משפילים או פוגעים בשם הטוב לאדם, והימנעות מהשמצתו או מהכפשתו.
ההיתר לפרסם חדשות בעיתונים מותנה. על החדשות להיות מדויקות, בעלות חשיבות חברתית, מוצגות באופן אובייקטיבי ומפורסמות בתום לב לשם שירות האינטרס הציבורי. אי־אזכור שמו של האדם הנוגע בדבר במפורש אינו פוטר את המפרסם או את העורך מאחריות, במיוחד אם ניתן לזהות את האדם במשתמע מהקשר הידיעה או המאמר. זהו עיקרון שבית משפט הקסציה של דובאי אישר בפסקי הדין שלו מיום 26/9/2010, בערעורים מס׳ 91/2010 (ערעור אזרחי) ו־104/2010 (ערעור אזרחי).
מר אחמד צאבר וגב׳ אמירה צקר
מר אחמד צאבר, ראש מחלקת הליטיגציה ומומחה משפטי מנוסה, מדגיש כי זכויות אלה מחייבות את העיתונאים ואת כלי התקשורת לעמוד באחריות המשפטית והאתית הכרוכה בהן. בהקשר זה מפנה מר אחמד צאבר להוראות החוק באיחוד האמירויות הערביות המגדירות את אחריות העיתונאים ומגבילות את חופש הביטוי בכל הנוגע לחדשות כוזבות ומשמיצות. הוא מוסיף כי חוקים אלה מגנים על זכויותיהם של יחידים ומוסדות ונועדו לשמור על שמם הטוב ועל כבודם.
לסיכום, מר אחמד צאבר מדגיש את חשיבות הציות לחוקי היסוד באיחוד האמירויות ומדגיש כי על כל אדם, בין שהוא עיתונאי ובין שהוא אזרח, לממש את זכויותיו ואת חירויותיו בזהירות ותוך כבוד לחוק ולזכויות הזולת, במטרה לקדם חברות פתוחות ומשגשגות.
מנגד, גב׳ אמירה צקר, עורכת דין טוענת ומומחית לקניין רוחני המוסמכת על ידי משרד המשפטים, מדגישה את חשיבות האיזון בין הזכות לחופש ביטוי לבין האחריות המשפטית הנלווית אליה. כעורכת דין המופיעה בכל בתי המשפט הפדרליים ובבתי המשפט של אמירות דובאי בכל הערכאות, גב׳ אמירה צקר מביעה את עמדתה כי חופש הביטוי הוא זכות יסוד, אך יש לממשו בזהירות ותוך כבוד לחוק ולזכויותיהם של יחידים ומוסדות.
אמירה צקר מדגישה את החשיבות שבטיפוח חברות פתוחות ומשגשגות באמצעות מימוש החירות בזהירות ותוך כבוד לחוק ולזכויות האדם. היא מדגישה כי על כל בני האדם, בין שהם עורכי דין ובין שהם אזרחים, להיות מודעים לזכויותיהם ולחובותיהם בחברה השואפת תמיד להשיג איזון בין חירות לאחריות.
לסיכום
חופש הביטוי וזכותה של העיתונות להפיץ חדשות הם אבני יסוד של הדמוקרטיות המודרניות. עם זאת, חירויות אלה כרוכות באחריות משמעותית. על העיתונאים ועל כלי התקשורת לדבוק בעקרונות ובכללים משפטיים ואתיים כאחד כדי לאזן בין חופש הביטוי לבין זכויות הזולת. באיחוד האמירויות, חוקי היסוד איתנים וברורים ונועדו להשיג איזון זה. על כל אדם, בין שהוא עיתונאי ובין שהוא אזרח, להיות מודע לזכויותיו ולחובותיו, ולחתור תמיד לטיפוח חברות פתוחות ומשגשגות תוך מימוש חירויותיו בזהירות, בכבוד לחוק ובהתחשבות בזולת.
