מאמר משפטי · פלילי וסייבר · 2 דקות קריאה · 29 ביוני 2026
רקע התיק
בדיון שהתקיים ביום שלישי, 24 ביוני 2025, דן בית המשפט העליון בערעור מס׳ 1323 לשנת 2024 (פלילי), בראשות השופט "מוחמד עבד אלרחמן אלג׳ראח" ובהשתתפות השופטים "ח׳אלד מוסטפא חסן" ו"אסלאם עבד אלהאדי אלדיב", בתיק של העלבה מקוונת שבוצעה באמצעות כתב הגנה בתביעה בענייני מעמד אישי לפי הדין השרעי.
עובדות התיק
המערער ניצל את כתב ההגנה שלו כדי להפנות כלפי הנפגעת ביטויי גידוף ופגיעה. הביטויים הפוגעניים תועדו בפרוטוקול חקירה רשמי בנוכחות עדים. בהמשך הועבר התיק למשפט באשמת העלבה באמצעות טכנולוגיית מידע, בהתאם לצו-חוק פדרלי מס׳ 34 משנת 2021 בדבר המאבק בשמועות ובפשיעה המקוונת.
פסקי הדין שניתנו
- בית המשפט של הערכאה הראשונה גזר על המערער קנס של 250,000 דירהם.
- בית המשפט לערעורים שינה את הקנס ל־10,000 דירהם.
- הנפגעת ערערה וערעורה נדחה.
נימוקי הערעור בפני בית המשפט העליון
הטענות העיקריות שעליהן נסמך המערער:
- פרסום פסק הדין באתר האינטרנט לפני הקראתו.
- פקיעת התלונה בחלוף יותר מ־3 חודשים.
- הסתמכות על חופש ההגנה.
- ליקויים בחקירות התביעה.
- היעדר כוונה פלילית.
- אי-התאמת הגדרת העבירה.
נימוקי פסק הדין הסופי
בית המשפט קבע כי פרסום פסק הדין באופן מקוון אינו פוגע בתוקפו כל עוד ניתן בדיון פומבי. הוא הדגיש גם כי לא ניתן להצדיק העלבה מקוונת בחופש ההגנה, והבהיר כי פורטלי ההתדיינות המקוונת נחשבים "אמצעי של טכנולוגיית מידע", דבר המכניס אותם לתחום העבירות המקוונות לפי החוק הפדרלי.
בית המשפט הגדיר העלבה מקוונת ככל ביטוי או רמז המשפיל את כבודו של אדם או הפוגע בשמו הטוב, וקבע כי ניתן להסיק את הכוונה הפלילית מאופי הביטויים שבהם נעשה שימוש.
תמצית פסק הדין
לאור האמור, בית המשפט העליון דחה את הערעור, אישר את תקינותם של פסק הדין של הערכאה הראשונה ושל פסק הדין בערעור, ואת הוכחת עבירת ההעלבה המקוונת, דבר המבסס את עקרון האחריות הפלילית של מבצעי עבירות באמצעי טכנולוגיית מידע, ומבהיר כי החוק מגן על שמם הטוב של אנשים ומפליל שימוש בכלים דיגיטליים לשם פגיעה.
אודות יאסר סולימאן
יאסר סולימאן, עורך דין ויועץ משפטי בולט בעל ניסיון של יותר מ־30 שנה במשפט הפלילי, מתמחה בעבירות מקוונות, בניתוח ראיות ובהכוונה בשאלות של אחריות משפטית בתיקי העלבה מקוונת ולשון הרע, בהתאם לחקיקה האמירתית העדכנית ביותר.
